מנהג
(אַריבערגעפֿירט פון יידישער מנהג)
א מנהג איז א פירונג וואס אידן האלטן אייביג אן, אפילו זיי פארשטייען נישט דעם טעם און ציל דערפון פשוט ווייל מען וויל זיך האלטן ווי מער אריגינעל און ווי ווייניגער אסימילירט אינעם היינטיקן מאדערנעם פאקט פון ציוויליזאציע. [פֿעלט אַ מקור]
הגם רוב מאל איז מנהגים איינגעפירט ארויסברענגן געוויסע מחשבות און גוטע מדות אינעם איד.[פֿעלט אַ מקור]
א מנהג קען טיילמאל זיין שטערקער פון א דין און דער מקור צו דעם איז אין רמב"ם הלכות קרית שמע פרק א הלכה ד וואו ער שרייבט אז מען איז מפסיק אינמיטן קרית שמע מיט א פסוק צוליב א מנהג.
| הקורא קרית שמע--כשהוא גומר פסוק ראשון, אומר בלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד; וחוזר וקורא כדרכו "ואהבת, את ה'" (דברים ו,ה), עד סופה. ולמה קורין כן--מסורת היא בידינו שבשעה שקיבץ יעקוב אבינו את בניו במצריים בשעת מיתתו, ציוום וזירזם על ייחוד השם, ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו. ושאל אותן ואמר להן, בניי, שמא יש בכם פסולת, מי שאינו עומד עימי בייחוד אדון כל העולם, כעניין שאמר לנו משה רבנו "פן יש בכם איש או אישה . . ." (דברים כט,יז). ענו כולם, ואמרו לו "שמע, ישראל: ה' אלוהינו, ה' אחד" (דברים ו,ד)--כלומר שמע ממנו, אבינו ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד. פתח הזקן וענה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד; לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח זה ששיבח בו ישראל הזקן, אחר פסוק זה | ||