מגילת אסתר

מגילת אסתר איז איינע פון די ספרים פון תנ"ך.

די חז"ל האבן מתקן געווען מען זאל ליינען די מגילה בייטאג און ביינאכט פון פורים.

די מצווה איז איינע פון די 7 מצוות וואס חז"ל האבן מתקן געווען,

מגילה נעמט איבער אנדערע מצוות פון די תורה ד.מ. מגילה איז פאר אלעם

צו דעם קומט צו מאכן א סעודה, משלוח מנות, און מתנות לאביונים.

גמרא שטייט; (מסכת מגילה ז ע"א) "שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס. ... שלחה להם אסתר לחכמים: כתבוני לדורות. שלחו לה: הלא כתבתי לך שלישים, שלישים ולא רבעים. עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה כתב זאת זכרון בספר, כתב זאת - מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, זכרון - מה שכתוב בנביאים, בספר - מה שכתוב במגילה. כתנאי: כתב זאת - מה שכתוב כאן, זכרון - מה שכתוב במשנה תורה, בספר - מה שכתוב בנביאים, דברי רבי יהושע... אמר רב יהודה אמר שמואל: [מגילת] אסתר אינה מטמאה את הידים... הוא דאמר כרבי יהושע".

פערזענלעכקייטן אין דער מגילה

חרבונה

חרבונה איז געווען א באדינער ביי אחשוורוש, וגם חרבונה זכור לטוב חרבונה זה אליהו הנביא.

זרש

זרש איז געווען די ווייב פון המן הרשע.

המן

ממוכן זה המן שמוכן לפורענות, אחר הדברים האלה גדל המלך אחשוורוש את המן... וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.

בגתן

בגתן איז געווען א באדינער פון קעניג אחשוורוש.

תרש

תרש איז געווען א באדינער פון קעניג אחשוורוש.

מרדכי-היהודי/איש ימיני/בלשן/פתחיה

ומרדכי יושב בשער המלך, כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש.

אסתר-הדסה

אסתר בת אביחיל דוד מרדכי, אסתר המלכה.