רבי חנינא בן גמליאל אדער רבי חנניא בן גמליאל איז געווען א תנא, וואס ווערט דערמאנט זעקס מאל אין משניות.

רבי חנינא בן גמליאל איז געווען א זון פון רבן גמליאל פון יבנה, א זון פון רבן שמעון בן גמליאל הזקן, א זון פון רבן גמליאל הזקן, א זון פון שמעון בן הלל, א זון פון הלל הזקן, ער האט געשטאמט פון מלכות בית דוד.

זיין צייט

רעדאַקטירן

רבי חנינא בן גמליאל איז געווען פון דריטן - פערטן דור תנאים, און פון אכטן דור נאך די אנשי כנסת הגדולה, דער דור וואס האט צוגעזען דעם חורבן פון צווייטן בית המקדש. [1]

אין משניות

רעדאַקטירן
  • מסכת קידושין פרק ג' משנה ד', רבי חנינא בן גמליאל אומר, צריך היה הדבר לאמרו, שאלמלא כן, יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו”
  • מסכת בבא בתרא פרק י' משנה א', רבי חנינא בן גמליאל אומר, מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר, מפני שיכול לעשותו פשוט”
  • מסכת מכות פרק ג' משנה ט"ו, ”כל חייבי כריתות שלקו, נפטרו ידי כריתתם, שנאמר וכו', דברי רבי חנניא בן גמליאל, אמר רבי חנניא בן גמליאל מה אם העובר עבירה אחת, וכו', העושה מצוה אחת, על אחת כמה וכמה שתינתן לו נפשו”
  • מסכת מנחות פרק ה' משנה ח', רבי חנינא בן גמליאל אומר, מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים, ומחבת צפה ומעשיה קשים”
  • מסכת בכורות פרק ו' משנה ט', רבי חנינא בן גמליאל אומר, מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים, ומחבת צפה ומעשיה קשים”


רעפרענצען

רעדאַקטירן
  1. רמב"ם הקדמה אויף משניות סדר זרעים פ"ד