יעקב בן אשר

פוסק, מחבר פונעם טור

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - י"ב תמוז ה'ק"ג, 1343) איז געווען א פוסק, באקאנט ווי דער "בעל הטורים" צוליב דעם גרויסן הלכה ספר וואס ער האט געשריבן, דעם "טור".

יעקב בן אשר
געבורט 1269
קעלן רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
טויט 1343 (אלט 74 בערך)
טאלעדא, שפּאַניע רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
מדינה ביזאנטישע אימפעריע רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
קבורה ארט טאלעדא רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
פאך רב, שרייבער, פוסק, טעאלאג רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
רעדאקטירן אין וויקידאטן וואס פארזארגט טייל פון דער אינפארמאציע אין דעם מוסטער

לעבנסגעשיכטע

רעדאַקטירן

רבנו יעקב איז געבוירן געווארן אין קעלן, דייטשלאנד, דער דריטער זון פון רבנו אשר בן יחיאל (דער רא"ש) וואס איז געווען מיוחס צו רבי אליעזר בן נתן, דער ראב"ן פון די בעלי תוספות, און רבנו גרשום. ער האט געלערנט תורה ביי זיין פאטער, ווי אויך ביי זיין עלטערן ברודער רבי יחיאל. צוליב די רדיפות פון וואס די יידן אין דייטשלאנד האבן געליטן, איז דער רא"ש מיט זיין משפחה אריבער קיין טאלעדא איו שפאניע אין ה'ס"ד.

זיינע צוויי עלטערע ברידער, רבי יחיאל און רבי שלמה החסיד, זענען נפטר געווען יונג. כאטש ער איז געווען א גדול בתורה און האט געמוטשעט אויף פרנסה, האט רבנו יעקב נישט געוואלט אויפנעמען א רבנות שטעלע. נאך דער פטירה פונעם רא"ש, האט זיין יונגערע ברודער רבי יהודה געדינט אלס רב. זיינע ברידער רבי אליקים, רבי משה, רבי אליעזר און רבי שמעון זענען אויך געווען גרויסע למדנים אבער פון זייערע שריפטן איז גארנישט געבליבן.

בסוף ימיו איז רבי יעקב געפארן אין ארץ ישראל, אבער אונטערוועגס איז ער נפטר געווארן אינעם אינזל כיאס. די ספרדישע קהילה פון כיאס זאגן אז ער ליגט טאקע דארט, אבער אנדערע האלטן אז מ'האט געפירט זיין ארון צוריק אין טאלעדא און האט אים באערדיקט דארט.‏[1]

זיינע ספרים

רעדאַקטירן

פאראייביגונג

רעדאַקטירן

גאסן זענען גערופן נאך אים אין א צאל שטעט אין ישראל: בעל הטורים גאס אין די שטעט נתניה, תל אביב-יפו, ראשון לציון, און הטורים גאס אין מקור ברוך, ירושלים, וואס פארבינדט מלכי ישראל גאס, פון איין זייט, מיט יפו גאס.

מציבת בעל הטורים

רעדאַקטירן

נוסח מצבת בעל הטורים רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי הרא"ש, בטוליטולה-טולידו ספרד:


עֵדָה הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת/מַחֲזֶה עֶלְיוֹן לַחֲזוֹת; כִּי תַּחְתֶּיהָ נִּגְנַז אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים/רַב פְּעָלִים/צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; הָרַב יַעֲקֹב בֵּן הַר"אֹשּׁ זַ"ל/אִמְרַתּוֹ כְּטַל‏[2] תִּיזַל; מִפִּי סְפָרִים אַשֵּׁר חִבֶּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה/פֵּרוּשׁ לְפְּסַקִים וְלַתּוֹרָה; וְפְּסַקִים לְּשְׁלֹשָׁה סְּדַרִים/וְמֵלְאכֶתּ אַרְבָּעָה טוּרִים; אֶבֶן הָעֵזֶר, וְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט לַּנְחֶשַׁלִים/יוֹרֶה דֵּעָה, וְאֹרְחוֹתּ חַיִּים לַנִּכְשָׁלִים; כָּל יָמָיו הָיוּ מַכְאוֹבִים וְסָבַל יִסּוּרִים בְּחִיבָּה/וְנִפְטָר בְּאַהֲבָה רַבָּה/וּבְּי"בּ בְּתַמּוּז הוּבָא; עַד אָבִיו הַר"אֹשּׁ זַ"ל לִשְׁכַּב אֶצְלוֹ/בְּקִּבְרוֹ אַשֵּׁר כָּרָה לוֹ/וְהִנֵּה חֲמֵשֶׁת בָּנָיו בָּאוּ גְּבוּלוֹ/שְׁנַיִם מִיְ֭מִינוֹ וְשְׁלֹּשָׁה מִשְּׂמֹאלוֹ; לָהֶם אָמַר אֵל נוֹרָא/אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא; לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַקֹדֶּשׁ אֵל הַמַּקּוֹר הָעֶלְיוֹן/"שֶׁיּוֹרֵד עַל הֲרַרֵי צִ֫יּ֥וֹן"‏[3]; "כִּי שָׁם צִוָּה יְ֭הֹוָה אֶת הַבְּרָכָה"‏[4]/שְׁמוּרָה וְעַרוּכַה; לְאַשֵּׁר לְּעֲבָדָיו הַכְּמֵהִים/וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹהִים;

אֶבֶן הָעֵזֶר רֹאשׁוֹ בָּנוּי לְּתַּלְפִּיָה/כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָּ-ה‏[6];

אֹרַח "חַיִּים"[7] לְמַעְלָה‏[8], רֵיחוֹ יַּפִיח כְּמוֹר/וְרַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר‏[9];‏[10]

גאסן זענען אנגערופן נאך אים אין א צאל שטעט אין ישראל, בעל הטורים גאס אין די שטעט נתניה, תל אביב, יפו און ירושלים, אין ירושלים די טורים גאס איז פארבונדן מיט מלכי ישראל גאס, שכונת גאולה פון איין זייט און אויף די אנדערע זייט איז עס פארבונדן מיט יפו גאס.

רעפערענצן

רעדאַקטירן
  1. שבת בשבתו, נומער 1035, רבי יעקב בן הרא"ש
  2. בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן
  3. בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן
  4. בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן
  5. על פי הפסוק (זכריה ד ז); מִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָאֶ֣בֶן הָרֹאשָׁ֔הֿ תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ
  6. על פי הפסוק (תהלים קלה ד); כִּֽי־יַעֲקֹ֗ב בָּחַ֣ר ל֣וֹ יָ֑הּ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל לִסְגֻלָּתֽוֹ
  7. בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה לעיל
  8. על פי הפסוק (משלי טו כד) אֹ֣רַח חַ֭יִּים לְמַ֣עְלָה לְמַשְׂכִּ֑יל לְמַ֥עַן ס֗֝וּר מִשְּׁא֥וֹל מָֽטָּה
  9. על פי הפסוק (שמואל א ב ט), רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ
  10. סֵפֶר אַבְנֵי זִיכָּרוֹן, רַבִּי יוֹסֵף בֵּן בָּרוּךְ אַלְּמַנֶצִי אִיטַלְיָה