ר' יאסעלע מאנדלבוים איז געווען א חסידישער חזן, א באבאווער חסיד וועלכער האט קאמפאזירט קלאסישע חזנות שטיקלעך און חסידישע ניגונים.

זיין קאמפאזיציע אויף רזא דשבת איז א מייסטערווערק און שטארק פאפולער.[פֿעלט אַ מקור]

א ניגון זיינעם פארפאסט אין א דייטשע ארבעטסלאגער ארבעטענדיג יום כיפור אויף די ווערטער "ועל כולם אלוק סליחות סלח לנו מחל לנו כפר לנו"

http://forum.otzar.org/download/file.php?id=96599&sid=3800159181afeb9904ca5cbf1456f3aa

באחת ממחנו עבודה האיומים של הגרמנים ימ"ש, עומדים מאות יהודים, מתים למחצה, משני צדי שולחנות ארוכים, ועושים את עבודת הפרך שהוטל עליהם. דממה שוררת במקום, כי היום הוא יום כיפור, וכל אחד במחשבות נוגות: "רשב"ע, ראה עמידתי הדלה והרקה, אשר במקום לעסוק בשפך שיח בבית הכנסת, מוכרח אני לעמוד כאן ולחלל את יום הקדוש והנורא במלאכות אסורות, תחת שבט הרשע של הגלגסים הרשעים, הוי א-ל טוב וסלח, הלא ודאי תסלח לי"...

בפינת השורה עומד לו אחד מן ה'קאצעטניקעס', האברך היקר ר' יאסעלע מנדלבוים ע"ה, תלמידו של כ"ק מרן אדמו"ר האמצעי זצ"ל הי"ד, אשר לפני המלחמה כבר היה חזן מפורסם בעיר קראקא, ובהיותו שקוע במחשבה מטרידה זו כמו האחרים, מתחיל לפזם לעצמו 'תנועה' מחודשת, מלאה רגש ויורדת חדרי בטן, וכה הוא שר: "ועל ועל כולם, ועל ועל כולם, אלו-ה סליחות, סלח סלח לנו, מחל מחל לנו, סלח לנו מחל לנו כפר לנו - סלח סלח לנו, מחל מחל לנו, סלח לנו מחל לנו כפר לנו.."

העומדים לידו מתעוררים עד עומק נשמתם, ומתחילים לשורר אתו, וכך אלו העומדים לצדם, השירה עושה את דרכה בה"שתי שורות על פני כל המרתף", כל אחד 'נדלק' מחבירו, עד שבכמה רגעים כל מאות צל-אנשים העומדים משני צדי השלחן מפזמים את התנועה בקול חרישי, ובלב נשבר ונדכה מבקשים מאדון הסליחות "סלח סלח לנו, מחל מחל לנו, סלח לנו מחל לנו כפר לנו" מי יודע, ומי מסוגל להשיג, איזה רושם הדבר עשה בשמים.

לכאורה רק עובדא אחת, מני רבוא רבבן של מעשי הקדושים בתוך כבשן האש. אבל זכתה עובדא זו, להעלות על ידה את זכרון הקדושים ביום הקדוש. מדי שנה בשנה, בהגיע בעל תפלת שחרית בבית מדרשינו לפיסקא האמצעית של "ועל כולם אלו-ה סליחות", מנגן הוא והקהל את התנועה הזאת, לחן של קידוש ה', הבוקע חלוני רקיע, והמתחנן לזכר הנשכחות: אנא הבט בצדקת חסידיך, ואלה עקדות תזכור.