אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "שמואל דוד אונגאר"
אינהאַלט אויסגעמעקט אינהאַלט צוגעלייגט
מ ווייל ער איז נישט גע׳הרגט געווארן אין די שואה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
== זיינע יוגנט יארן ==
שמואל דוד איז געבוירן אין יאר תרמ"ז אין [[פישטיאן]], [[אונגארן]] (היינט [[סלאוואקיי]]) צו זיין פאטער הרב יוסף שלום אונגאר, שטאטס רב אין פישטיאן. ער איז פאר'יתומ'ט פון זיין פאטער יונגערהייט.
הרה"ג ר' שמואל דוד נולד בשנת תרמ"ו לאביו הרה"ג ר' יוסף משה זצ"ל אב"ד פישטיאן.
בגיל י"ב נתייתם מאביו ר' יוסף משה, ביום א' דחוה"מ סוכות.
בגיל בר מצוה נכנס בישיבת דודו הרה"ג ר' נח ברוך פישער זצ"ל אב"ד פרעשאב.
משם עלה ומתעלה לישיבתו של הרה"ג ר' שמואל ראזענבערג זצ"ל אב"ד ור"מ אונסדארף בעל באר שמואל.
כשהיגיע לפרקו נשא עם הרבנית מרים לאה בת דודו ורבו הרה"ג ר' נח ברוך פישער זצ"ל אב"ד פרעשאב, בן זקינו הרה"ג ר' דוד פישער זצ"ל אב"ד פישטיאן (אביו הרה"ג ר' יוסף משה זצ"ל היה חתן הרה"ג ר' דוד זצ"ל אב"ד פישטיאן).
לפני נישיאיו חזר לפישטיאן לבית אמו ולמד בישיבתו של המרא דאתרא הגאון ר' קלמן וועבער זצ"ל, שהיה נשיא הלשכה הארטאדאקסית בטשעכעסלאוואקיי.
בגיל 21 נתקבל כרב בקהילת קראמפאך, עיר קטנה לערך 60 – 70 בעלי בתים, אבל היו יראים ושלימים והעריצו מאוד על אף גילו הצעיר, בהגיע יסד ישיבה ע"פ עצת רבו מאונסדארף, שאף שלח לישיבתו כמה תלמידים, באמרו: אצל הרב מקראמפאך יגיעו לתכלית הנרצה הן בתורה והן ביראת שמים.
אחר שמלאו חמש שנים בעיר קראמפאך נתפנה הרבנית בעיר טירנוי, טירנוי מנתה אז כמאה ושיבעים בעלי בתים, חמש עשרה שנה ישב בטירנוי, בנתיים חזר ויסד ישיבתו בטירנוי שהלך וגדול.
בשנת תרצ"א נפטר האבד"ק נייטרא הרה"ג ר' אברהם אהרן כ"ץ זצ"ל, וראשי קהילת נייטרא נתנו עייניהם בהרב מטירנוי זצ"ל, והכתיריהו בכתר הרבנית בהבטיחו לכלכל את ישיבתו ואף להרחיב את גבילותיה, בנייטרא הרחיב עוד יותר את גבולי ישיבתו וכבר בזמן הראשון למדו בישיבתו כמאתיים בחורים.
בי"ז אלול תש"ד עלה הכותרת גם על ישיבתו, מאות התלמידים והפליטים ששהו בתוככי הישיבה הועלו על המוקד וקידשו את השם, ורבינו שהיה אז מחוץ לעיר ברח אל תוך היער יחד עם בנו הרה"ג ר' שלום משה זצ"ל שהיה לימים כממלא מקום אביו בנייטרא, ומשמשו ר' מאיר אייזלער.
לפני ר"ה הגיע להם השמועה כי עיר באנסקא באסטריצא נכבשה בידי הפארטאזאנים, תיכף ומיד הלכו לעיר זו, שם התפלל וערך שלחונותיו בימי הנוראים וחג הסוכות.
תיכף אחר חג הסוכות נכבשה העיר בחזרה בידי הגרמנים ושוב נאלצו להמלט, הם נמלטו אל תוך היער קאלישטי, ושהו שם כל חורף תש"ה.
בתחלת חודש אדר נחלש מאוד והרגיש באפיסת כח אז אמר לבנו שיקבור אותו בכלות המלחמה בפישטיאן אצל אבותיו או בארה"ק.
כמה ימים נמשך מצבו כך עד שביום ט' אדר נפטר והלך לעולמו.
ציונו הכרה באופן זמני ביער ולאחר המלחמה העבירו את ארונו לפישטיאן.
היה לו ד' בנים וג' בנות
בניו:
הרה"ג ר' יוסף בן ציון הי"ד שנהרג ז' תשרי תש"ה
הרה"ג ר' חיים ידידי' הי"ד שנהרג כ"ה תשרי תש"ה
הרה"ג ר' [[שלום משה הלוי אונגאר]] זצ"ל אב"ד [[נייטרא]] נפטר כ"ז ניסן תשס"ג
הרה"ג ר' יעקב יצחק זצ"ל נפטר ט' חשון תשנ"ח
בנותיו:
הרבנית ברכה רחל הי"ד אשת רבי [[מיכאל בער ווייסמאנדל]] בזוו"ר שנהרג כ"ה תשרי תש"ה
הבתולה רבקה חנה הי"ד שנהרג א סוכות תש"ה
ולהבחל"ח הרבנית מקלויזענבורג תליט"א
השאיר אחריו ספריו נאות דשא עה"ת.
== אלס רב ==
| |||