אין פארלויף פון 3 טעג האבן די צעשויבערטע געמארדעט פארווונדעט און בארויבט פיל יידן. אין די פאגראם זיינען געשטארבן 50 יידן, 500 הונדערט זיינען פארווונדעט געווארן, און נאך הונדערטער הייזער זיינען בארויבט און פארברענט געווארן.
השלטונות הרוסיים שביקשו לדכא את ניצני המהפכה הפיצו בקרב המוני העם תעמולה אנטישמית. הם טענו כי התנועה המהפכנית זרה לרוחו של העם הרוסי ואין היא אלא מעשה של יהודי רוסיה המבקשים להשתלט על בני העם הרוסי. ההסתה שנוהלה על ידי הממשלה הרוסית הצליחה מעל המשוער ובאפריל 1903 פרצו פרעות בעיר קישינב. 45 יהודים נהרגו בפרעות אלה וכ-600 יהודים נפצעו.
הפוגרום האכזרי זעזע את היהודים ובעקבותיו כתב חיים נחמן ביאליק את הפואמה "בעיר ההרגה" וכן את שירו המפורסם "על השחיטה". הפוגרום שימש נקודת מפנה, בעקבותיו גדל זרם ההגירה לארצות הברית והעליה לארץ ישראל. עד לפרעות ניסו יהודי ארצות הברית להתנתק מיהודי רוסיה, שהיו ברובם שומרי מצוות ולא התאימו לתדמית המשתלבת שניסו יהודי ארצות הברית לטפח, אך לאחר פרעות קישינב הבינו יהודי ארצות הברית כי הם חייבים לסייע לאחיהם יהודי רוסיה.
