מנהג

(אַריבערגעפֿירט פון מנהגים)
יידן און יידישקייט
מנורה
עיקרי האמונה
אמונה · שלושה עשר עיקרים
עשרת הדיברות · תורה · מצוות · משיח
הייליגע ספרים אידישע שטרעמונגען
תנ"ך · תורה
משנה · תלמוד
זוהר · מדרש
שלחן ערוך
חרדים · חסידים
ארטאדאקסן
קאנסערוואטיווער
רעפארמער
הויפט פערזענלעכקייטן
אבות ואמהות · משה · דוד
נביאים · עזרא · הלל · תנאים · ריב"ז
ר' עקיבא · אמוראים · סבוראים · גאונים
ראשונים · רמב"ם · יוסף קארו · אחרונים
עבודת ה' און ימים טובים
שחרית · מוסף · מנחה · ערבית
שמע ישראל · שמונה עשרה · קריאת התורה
קידוש · ברכה · תפילות און ברכות
ראש השנה · יום כיפור · סוכות
פסח · שבועות · תשעה באב
אידיש קהילה לעבן
אויפגאבעס:
רב · דיין · חזן
גבאי · מוהל
שוחט · קברן
מוסדות:
שול · מקווה
חדר · ישיבה
כולל · בית מדרש
מקומות הקדושים
דער משכן · בית המקדש · הר הבית
כותל המערבי · מערת המכפלה
קבר רחל · קבר יוסף · קברי צדיקים
ירושלים · חברון · טבריה · צפת
מצוות און מנהגים
הלכה · תרי"ג מצוות · בית דין · תפילה
לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים
שמע ישראל · ברית מילה
פדיון הבן · בר מצווה · נישואין
טהרת המשפחה · לוויה · קבורה
שבעה · קדיש · חברה קדישא
זעט אויך
גיור · שומרונים · קראים · מינים
יידן · אנטיסעמיטיזם


א מנהג איז א פירונג וואס אידן האלטן אייביג אן, אפילו זיי פארשטייען נישט דעם טעם און ציל דערפון פשוט ווייל מען וויל זיך האלטן ווי מער אריגינעל און ווי ווייניגער אסימילירט אינעם היינטיקן מאדערנעם פאקט פון ציוויליזאציע. [פֿעלט אַ מקור]

הגם רוב מאל איז מנהגים איינגעפירט ארויסברענגן געוויסע מחשבות און גוטע מדות אינעם איד.[פֿעלט אַ מקור]

א מנהג קען טיילמאל זיין שטערקער פון א דין און דער מקור צו דעם איז אין רמב"ם הלכות קרית שמע פרק א הלכה ד וואו ער שרייבט אז מען איז מפסיק אינמיטן קרית שמע מיט א פסוק צוליב א מנהג.

הקורא קרית שמע--כשהוא גומר פסוק ראשון, אומר בלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד; וחוזר וקורא כדרכו "ואהבת, את ה'" (דברים ו,ה), עד סופה.  ולמה קורין כן--מסורת היא בידינו שבשעה שקיבץ יעקוב אבינו את בניו במצריים בשעת מיתתו, ציוום וזירזם על ייחוד השם, ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו.  ושאל אותן ואמר להן, בניי, שמא יש בכם פסולת, מי שאינו עומד עימי בייחוד אדון כל העולם, כעניין שאמר לנו משה רבנו "פן יש בכם איש או אישה . . ." (דברים כט,יז).  ענו כולם, ואמרו לו "שמע, ישראל:  ה' אלוהינו, ה' אחד" (דברים ו,ד)--כלומר שמע ממנו, אבינו ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד.  פתח הזקן וענה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד; לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח זה ששיבח בו ישראל הזקן, אחר פסוק זה