אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "הכוזרי"

:(ה) '''אמר החבר:''' החסיד הוא הוא המושל. שהרי כל חושיו וכחותיו הנפשיים והגופניים סרים אל משמעתו, והוא מנהיג אותם הנהגה מדינית ממש, כמו שנאמר "ומושל ברוחו מלוכד עיר", והוא האיש הראוי לשלוט כי אילו עמד בראש מדינה, היה נוהג בה בצדק, כשם שנהג מנהג צדק בגופו ובנפשו. שכן הוא חוסם את הכוחות המתאוים ומונע אותם מעבור גבולם, לאחר שנתן להם חלקם, וסיפק להם כל מה שממלא חסרונם: מאכל במידה, ומשתה במשורה ורחיצה, וכל השייך לה כפי הצורך, וכן הוא חוסם את הכוחות הכעסניים השואפים להגלות שלטונו, לאחר שסיפקם ונתן להם חלקם בנצחנות, עד כמה שזו נחוצה לויכוחים בחכמות או בדעות ולשם גערה באנשים רעים..." (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, ב'-ה')

'''כוזרי''' איז א [[אידישער]] גרונד ספר איבער [[אמונה]] און [[השקפה]] אויסגעפארעמט אין א דעבאטע מיט א קעניג וואס האט זיך נאכדעם [[מגייר]] געווען צו די אידישע גלויבן צוזאמן מיט זיין גאנץ פאלק.

 

[[קאטעגאריע:ספרי קודש]]