אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "ענציקלאפעדיע"

קיין רעדאקטירונג רעזומע
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
[[טעקע:300px-Brockhaus Lexikon.jpg|leftלינקס]]
 
‫ '''ענציקלאָפּעדיע''' איז אַ [[פילפאכיג]]ער איינזאַמלונג פֿון אינפארמאציע אויף אלע [[הינזיכט]]ען פון [[װיסנשאַפֿט]] מיט גאנצע ארטיקלען אױף אַלע [[טעמע]]ס וואס איז נאר פארהאנען.
 
שטאמט פון א גריכיש ווארט, "ענציקלא: [[אינפארמאציע]] - פּעדיע: ארומנעמענדיג" כאטשיג די מושג פון איינזאמעלונגן פון אינפארמאציע איז שוין אלט טויזנטער יארן איז אבער דער טערמין "ענציקלאפעדיע" ערשט אריין אין קראפט און 1541.
 
== אנטוויקלונג פון דער ענציקלאפעדיע ==
== איר ערפינדונג ==
[[טעקע:StoreDanskeEncyklopaedi.jpg|קליין|די גרויסע דענישע ענציקלאפעדיע (Den Store Danske Encyklopædi)]]
דעם דאָזיגן ווערסיע פֿון אײַנזאַמלען לױטן אַלפֿאַבעטישן סדר פֿון די הױפּט־װערטער די ארטיקלען וועלכע ווידמען אלע-ערלײ צענטראַלע באַגריפֿן, דערשײַנונגען און װי אױך מענטשן, ערטער, געשעענישן אאז"וו, האָבן אין דעם 18טן יאָרהונדערט אױסגעטראַכט די פֿראַנצויזישע פֿילאָזאָפֿן, שרײַבער און װיסנשאַפֿטלער װעלכע מען רופֿט טאַקע "די ענציקלאָפּעדיסטן" מיט דידראָ אין הויפּט. דער דאָזיגער סיסטעם פֿון צונױפֿזאַמלען די סאַמע בעסטע וויסנשאפטן, קענטעניסן און באגרייפונגען פֿון יעדן גענעראציע איז געװאָרן גאָר שטאַרק פֿאַרשפּרײט איבער דער ציװיליזירטער װעלט, זינט דער סאַמע ערשטער פֿראַנצויזישער ענציקלאָפּעדיע האָט דער "ענציקלאָפּעדישער" זשאַנער זעלבסט דורכגעמאַכט פֿאַרשידענע גילגולים אין די װײַטערדיקע פּעריאדן װי אױך בײַ פֿאַרשידענע פֿעלקער און קולטור־קרייזן.
ביכער וואס פרואוון ארומצונעמען דאס מענטשלעכע וויסן עקזיסטירן שוין פון אוראלטע צייטן. די ערשטע שריט צו שאפן ביכער וואס נעמען ארום די הויפט געביטן פון וויסן האט מען געמאכט אין [[אוראלט רוים]]<!--, בחיבוריהם של [[פליניוס הזקן]] ו[[מרקוס טרנטיוס וארו]]. חיבורו של פליניוס הזקן "[[תולדות הטבע]]" (Naturalis Historia מלטינית) מן המאה ה-1 לספירה, היא האנציקלופדיה הידועה העתיקה ביותר. חיבור זה הכיל כ-20 אלף ערכים ב-37 כרכים והיה מקובל מאוד גם ב[[ימי הביניים]], וממנו נוצר, במאה ה-16, המונח "אנציקלופדיה" לתיאור יצירה מסוג זה. פליניוס ציטט מחיבורים של למעלה מ-450 סופרים.
 
האנציקלופדיות הראשונות לא היו נוחות לשימוש כמו אלה שיש בימינו. כל אחד מן המחברים היה מסדר את הערכים בדרך שנראתה לו. לדוגמה, חיבורו של פליניוס הזקן מאורגן על פי נושאים כלליים העוקבים זה אחר זה בהיגיון מסוים, אך ללא סידור אלפביתי המוכר לנו היום.
 
האנציקלופדיה הגדולה ביותר שחוברה אי פעם היא זו שנערכה על-פי דרישתו של הקיסר הסיני, [[קאנגשי]], ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], והכילה 5,020 כרכים.
 
אנציקלופדיות בצורתן המוכרת לנו החלו לצאת לאור במאה ה-18:
 
* בשנת [[1704]] הוציא לאור ג'ון האריס את "לקסיקון טכניקום", שהיה לאנציקלופדיה הראשונה הערוכה בסדר [[אלפבית|אלפביתי]].
* בשנת [[1728]] הוציא אפרים צ'יימברס באנגליה את "[[ציקלופדיית צ'יימברס|ציקלופדיה - מילון אוניברסלי של האומנוית והמדעים]]", ששימש בסיס ל[[האנציקלופדיה הגדולה|אנציקלופדיה הגדולה]].
* בשנת [[1750]] יצא לאור בו[[ונציה]] שב[[איטליה]] הכרך הראשון מתוך 14 כרכים של האנציקלופדיה ההלכתית "[[פחד יצחק (אנציקלופדיה)|פחד יצחק]]", מאת רבי [[יצחק למפרונטי]]. האנציקלופדיה כללה ערכים [[הלכה|הלכתיים]] בסדר אלפביתי. הכרך האחרון יצא לאור בברלין בהוצאת [[מקיצי נרדמים]] בשנת 1888.
* בשנים [[1768]]-[[1771]] יצאה לאור בסקוטלנד המהדורה הראשונה של "אנציקלופדיה בריטניקה".
* בשנת [[1772]] נשלם תהליך ההוצאה לאור של 28 הכרכים (17 כרכים של טקסט ו-11 כרכי איורים) של [[האנציקלופדיה הגדולה]] הצרפתית (Encyclopédie ou dictionnaire raisonné des sciences, des arts et des métiers) - "אנציקלופדיה, או מילון מפרש של המדעים, האומנויות והמלאכות". אנציקלופדיה זו הייתה בעצם מעין [[מילון אנציקלופדי]] רב היקף שכלל הגדרות למילים ומאמרים אנציקלופדיים רבים. האנציקלופדיה נערכה על ידי [[ז'אן לה רון ד'אלמבר]] ו[[דני דידרו]]. כתיבתה החלה בשנת 1751, העסיקה 140 מחברים וכללה 72 אלף ערכים. גם [[וולטר]] ו[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] השתתפו בה.
* בשנת [[1809]] יצאה [[האנציקלופדיה הבריטית]] בשישה כרכים.
* דוגמה קיצונית לאנציקלופדיה רחבת היקף היא האנציקלופדיה המונומנטלית שיצאה בגרמניה Allgemeine Encyclopädie der Wissenschaften und Künste, in alphabetischer Folge שכללה ערכים שהגיעו עד 1,000 עמודים. האנציקלופדיה החלה לצאת לאור ב-[[1818]] והכרך ה-168 והאחרון יצא בשנת [[1914]].
* [[המהדורה האחת-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה]] שפורסמה ב-[[1911]] מייצגת את סך הידע בראשית [[המאה ה-20]]. היא נחשבת למהדורה הטובה ביותר של הבריטניקה, ויש הטוענים שאף לאנציקלופדיה הטובה ביותר שפורסמה. רבים מהמאמרים בה ארוכים פי 10 מהמאמרים המקבילים באנציקלופדיות אחרות. לראשונה נכתבו במהדורה זו ערכים גם על ידי נשים. מהדורה זו אינה מוגנת יותר על ידי [[זכויות יוצרים]], וקיימת בפורמט אלקטרוני.
* אנציקלופדיות בולטות נוספות הן "[[אנסיקלופדיה אספאסה|Enciclopedia Universal Illustrada]]" ו"[[אנסיקלופדיה אוניברסל מיקרונט]]" הספרדיות, "[[Meyers Konversations-Lexikon]]" ו"[[Brockhaus und Efron]]" הגרמניות.-->
 
דעםדי דאָזיגןהיינטיקע ווערסיע פֿון אײַנזאַמלען לױטן אַלפֿאַבעטישן סדר פֿון די הױפּט־װערטער די ארטיקלען וועלכע ווידמען אלע-ערלײ צענטראַלע באַגריפֿן, דערשײַנונגען און װי אױך מענטשן, ערטער, געשעענישן אאז"וו, האָבן אין דעם 18טן יאָרהונדערט אױסגעטראַכט די פֿראַנצויזישע פֿילאָזאָפֿן, שרײַבער און װיסנשאַפֿטלער װעלכע מען רופֿט טאַקע "די ענציקלאָפּעדיסטן" מיט דידראָ אין הויפּט. דערדי דאָזיגערדאָזיגע סיסטעם פֿון צונױפֿזאַמלען די סאַמע בעסטע וויסנשאפטן, קענטעניסן און באגרייפונגען פֿון יעדןיעדער גענעראציע איז געװאָרן גאָר שטאַרק פֿאַרשפּרײט איבער דער ציװיליזירטער װעלט, זינט דער סאַמע ערשטער פֿראַנצויזישער ענציקלאָפּעדיע האָט דער "ענציקלאָפּעדישער" זשאַנער זעלבסט דורכגעמאַכט פֿאַרשידענע גילגולים אין די װײַטערדיקע פּעריאדן װי אױך בײַ פֿאַרשידענע פֿעלקער און קולטור־קרייזן.
 
== ייִדישע ענציקלאָפּעדיע ==
81,678

רעדאקטירונגען