|
ער איז געווען א תלמיד מובהק פון רבי [[מרדכי בנעט]], איז געווארן רב אין [[ניקאלשבורג]] 25 יאר נאכן הסתלקות פון זיין רבי'ן, שנת תרט"ו. נאך איין יאר תרט"ז איז ער נסתלק געווארן.
{{רב-שטומף}}
<!-- וואס פאר א שייכות האט דאס אלץ מיט הרב שלמה קוועטש? -->
בערך שנת תר"כ איז הגה"ק ר' יודא אסאד געפארן חתונה מאכן זיין זיין זון מיט די טאכטער פון ר' גליזערמאן פון ניקלשוברג, דער דעמאלדיגער רב ([[שמשון רפאל הירש]]) האט ליידער נישט געוואלט לאזן מאכן די חופה לויט די הייליגע מסורת, (קיטל, תחת קיפת השמים), האט רבי יודא אסאד גענומען די גאנצע חתונה צו א זייטיגען שטעטיל און דארט געמאכט די חתונה.
אבער א דיין איז יא געווען א ערליכער אפילו שפעטער,
דא זעט א בריוו פון שנת תרל"ד, פון דעם דעמאלדיגן דיין ר' משה ליב כהן וואס ער האט מוציא לאור געווען דעם ספר הר המור, מיט נאך ספרים.
בעזה"י ניקאלסבורג יום א' י"ב מרחשון תרל"ד
ת"ר מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל, ותגזר אומר ויקם לך, אתה גזרת מלמטה והקב"ה מקיים מאמריך מלמעלה (תענית כ"ג ע"א).
על דברי אמת במאמר הזה נתעוררנו, בראותנו פה עדתינו מעשי ה' ונפלאותיו. – שלשום בנטות צללי ערב, ובא העת הגיע היום שבת קודש לה', והנה פתע פתאום גדלה צעקת אנשי העיר גם רבה, כי אש אלקים נפלה משמים ותבער בית איש נוצרי ברחוב היהודים.בעזרת ה' עושה גדולות ונפלאות, טרם בא הכנסת כלה, כבר אש אבדון כלה, ונאום האדון ה' צבאות למשרתיו אש לוהט: עד פה תבא ולא תוסיף.
אכן כל עין רואה כן יתמה וישתומם על המראה ואין מבין, כי קרוב הבית מאוד אל בית שכנו הנוצרי עד אפס מקום, וחצר א' לשניהם, והנה כידודי אש יתמלטו מפה ומפה, וגדרות צאן של שכנו מחופות בתבן ובחציר יבש, נצבות מבלי נזק מאומה, הלא זה אוד מצל מאש. – וכולם פה אחד השיבו מלים: אין זה כי אם ברכת צדיק וטוב עליו תבא, ולא לבד מאחינו בני ישראל נשמע כן, אף גם בגוים אומרים ככה.
והמעשה אשר נעשה, היא ממעשה תוקפו וגבורתו ופרשת גדולת מרדכי. – בעת אשר האיש מרדכי גדול ליהודים הי' רועה עדתנו, ה"ה אמ"ו הרב הגאון קדוש ישראל מ' מרדכי בנעט זצוק"ל זי"ע, קרה כי הנוצרי (אדון הבית הניצל) לא אבה להציג מוטה העירוב אצל חומת ביתו, ולדברים רבים דברים טובים ונכוחים, אזניו הכביד משמוע, ונתן כתף סוררת, לכל לשון מדברת, עד כי נקרא אל מורנו הרב הגאון הנ"ל, והוא הבטיחו על משענת הקנה אם יסמך אל ביתו, ישא ברכה מאת ה', כי לא תשלוט בו אש להבה. וכשמוע את הברכה הזאת חרד לבו והטה אזנו לשמוע בקול דברי איש האלקים הזה, ועד היום הזה מוצב ארצה.
והנה אנכי יודע ועד, כי לא א' ולא פעמים שמעתי מאדון הבית הזה קמוט בכלחו משבח ומפאר עצמו בברכה הזאת, כי תצא אש ונאכל הגדיש, תמיד תהלתו בפיו לאמר: "איך פירכטע ניכט, איך האבע פאן דעם הייליגען מאנן איינען זעגען בעקאממען" (אני לא אירא רע, יען הברכה היא לי מאת איש אלקים הקדוש), וגדול הי' כבוד הבית הזה גם בפעם הזאת בעיני כל רואיו, באמרם כאשר גזר הצדיק והקדוש, כן קם הבית הזה לבעליו, ועל זה נאמר מן החכם שבחכמים, "זכר צדיק לברכה" – ואנכי אומר "אמן כן יעשה וכן יקום ה' לנצח"...
משה ליב כהן דיין דק"ק הנ"ל
(געברענגט בקובץ כרם שלמה שנה כ"א קונט' ו' אייר-סיון תשנ"ח)
{{DEFAULTSORT:קוועטש, שלמה}}
|
