אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "מונקאטש (הויף)"

עד שנתביז [[ה'תקפ"ד]] ([[1824]]) הקהילהאיז די חסידישע קהילה אין דער החסידיתשטאט בעירגעווען הייתהגאר קטנהקליין. בשנת תקפ"ד נפטר הרב צבי אביגדור אשכנזי שהיה תלמידו של ה[[חתם סופר]] ובמקומו מונה רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] לרב הקהילה על אף שהיה היה מגדולי החסידות אך בשל גאונותו האדירה בכל חלקי התורה הסכימו ראשי הקהילה למנותו לרב. אמנם לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב ואדמו"ר ב[[דינוב]], עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה. אחרי הרב שפירא מונה הרב עזריאל גרין, שכקודמו השתייך לחוגי החסידים והיה מתלמידיו של [[החוזה מלובלין]]. הרב גרין נפטר בשנת [[תר"א]] ([[1841]]) ובמקומו ישב על כס הרבנות הרב אפרים פישל הורוביץ. הרב הורוביץ התעסק בעיקר בארגון הקהילה ומיסודה. הרב הורוביץ כיהן כרב שמונה עשרה שנה, לאחר פטירתו לא הצליחה הקהילה להגיע להסכמה על רב חדש ושבע שנים נשארה הקהילה ללא רב. לאחר שבע שנים הוחלט למנות רב מתלמידי החתם סופר. בהתחלה פנו לבנו של החתם סופר, הרב [[אברהם שמואל בנימין סופר]] בעל ה'כתב סופר' אך הוא סירב, אחריו פנו לרב [[חיים סופר]] שהסכים לקבל את התפקיד. באותה התקופה החלו ה[[ניאולוגים]] וה[[השכלה]] להתפשט ברחבי הונגריה ותלמידי החתם סופר נלחמו בהם וניסו לרחקם מהנהגת הקהילות. הרב סופר היה מראשי הלוחמים בהם, ומלחמתו בהשכלה יצאה אף מחוץ לעירו. לאחר כחמש עשרה שנים שכיהן כרב, בשנת [[תר"מ]] ([[1880]]), עזב הרב סופר את הקהילה. סיבת עזיבתו הייתה התנגדות החסידים אליו, מאחר שנהג במנהגי [[אשכנז]] ולא אהד את תנועת החסידות.

* '''רבי [[צבי הירש שפירא]]''' - זון פון רבי שלמה שפירא, איז געווארן אב"ד ווען זיין פאטער האט נאך געלעבט, און איז געווען זיין ממלא מקום אלס רבי נאך זיין פטירה. ער האט געגרינדעם דעם מונקאטשער כולל אין ירושלים. ער איז געווען א שארפער קעגנער צו [[ציוניזם]] און [[השכלה]]. רבי צבי הירש איז נפטר געווארן דעם צווייטן טאג [[חול המועד]] [[סוכות]] תרע"ד.