אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "מוסר באוועגונג"

אינהאַלט אויסגעמעקט אינהאַלט צוגעלייגט
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
== יסודות און עיקרים פון דער באוועגונג ==
תנועת המוסר קמה עקב מה שהיא ראתה כצמצום היהדות ונסיגה מדרך מקוריותה השלמה. תנועת המוסר רואה ביהדות תורה המשלימה את האדם בכל תחומי החיים: באמונת היהודי וההכרה באלוה, בהשקפת העולם ובמחשבה, בקווי אופי ותכונות נפש, בתיקון גדרי חוק ומשפט. אולם בפועל, יחס ההמונים אל היהדות היה כאל דת פולחנית, העומדת על מספר מסוים של מצוות מקובלות וידועות, ועבירות מקובלות וידועות. חלקים גדולים מן התורה העוסקים בתיקון המידות וביחסים שבין אדם לחברו הושמטו והוזנחו, אף על פי שהם משמשים כבסיס לכל המצוות והמעשים. גם עיקר תלמודו של העם היה נתון ברובו לאותם דינים ה'דתיים' שבתורה, וכמעט ללא התייחסות לחלקים שלמים בתורה, כגון לימוד ספרי היראה, עבודה על מידותיו של האדם ועיסוק לא רק בצד הטכני של קיום המצוות אלא גם בצד המחשבתי-אמוני שלהן.
 
מוסר באַוועגונג איז אנטשטאנען צוליב דעם וואָס זי האט געזען אז דער אריגאנאלער יידישקייט ווערט פארקלענערט און מען נויגט אפ דערפון. דער מוסר באַוועגונג זעט אין יידישקייט א לערע וועלכע ארבייט אויס דעם מענטש אין אלע אספעקטן פון לעבן: אין די יידישע גלויבן און אין דעם דערקענונג פון גאָט, וועלט-קוק און טראַכט, כאראקטערן און מידות, און דאס געשטעל פון געזעץ און יושר. פאקטיש אָבער, איז די המון-עם'ז פאַרהעלטעניש צו יידישקייַט געווען ווי אַ ריטואלע רעליגיע, וואס שטייט אויף א באשטימטער צאל מצוות און עבירות. לויט די לערע פון דעם באוועגונג זענען שטיקער תורה וועלכע אנבאלאנגט דעם מענטשענ'ס זיך אויסאיידעלען און דאס באנעמונג פון א מענטש צו זיין פריינד, זענען פארגעסן געווארן.