אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "מבול וואסער"

12,806 בייטן צוגעלייגט ,  פֿאַר 12 יאָר
קיין רעדאקטירונג רעזומע
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
:1) 2 פון יעדן מין סיי טמאנע און סיי טהורדיקע: {{דיק|וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה--לְהַחֲיֹת אִתָּךְ: זָכָר וּנְקֵבָה, יִהְיוּ. מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ--שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת... מִן-הַבְּהֵמָה, הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן-הָעוֹף--וְכֹל אֲשֶׁר-רֹמֵשׂ, עַל-הָאֲדָמָה. שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה--זָכָר וּנְקֵבָה: כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ|פרק ו' + פרק ז'}}
:2) 7 פון דער טהורדיקער מין און צוויי פון דער טמאנער מין: {{דיק|מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. ג גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ|פרק ז'}}.
 
טאוועל פון אינטערשיידן ציווישן די צוויי נוסחאות:
 
{| class="wikitable"
|-
! באגריף !! ערשטע נוסח !! צווייטע נוסח
|-
| נאמען פון גאט || אלהים || יהוה
|-
| צאל פון חיות || צוויי פון אלע מינים || זיבן פון די פויגל און פון די טהור'ע חיות
|-
| פארם פון דאטומס || בלויז די נומער פון טעג || די חודש און די טאג אין חודש
|-
| נאמען פון פארפלייצונג || מבול || גשם אדער מטר
|-
| געבוי פון תיבה || דריי שטאקן מיט די טיר אין די זייט || פעלט א פונקטליכע באשרייבונג, אבער די אריינגאנג איז געווען פון אויבן
|-
| נאמען פון פענסטער || צוהר || חלון
|-
| נח'ס ארויסגיין || אלהים באפעלט נח ארויסצוגיין || נח עקספירימענטירט מיט פויגל צו וויסן ווען ער קען ארויס
|-
| גאט'ס צוזאג || אלהים מאכט א בונד מיט נח || יהוה קלערט צו זיך
|}
 
טאוועל פון די מעשה צוטיילט אויף די צוויי נוסחאות:
מען קען יעדן קאלום באזונדער ליינען פאר א מעשה פאר זיך.
 
{| class="wikitable"
|-
! טעמע !! ערשטע נוסח (אלהים) !! צווייטע נוסח (יהוה)
|-
| קינדער פון נח || ו,ט אלה, תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה, בדרתיו: את-האלהים, התהלך-נח. ו,י ויולד נח, שלשה בנים--את-שם, את-חם ואת-יפת. || ה,לב ויהי-נח, בן-חמש מאות שנה; ויולד נח, את-שם את-חם ואת-יפת.
|-
| זינד פון מענטשהייט || ו,יא ותשחת הארץ, לפני האלהים; ותמלא הארץ, חמס. ו,יב וירא אלהים את-הארץ, והנה נשחתה: כי-השחית כל-בשר את-דרכו, על-הארץ. || ו,א ויהי כי-החל האדם, לרב על-פני האדמה; ובנות, ילדו להם. ו,ב ויראו בני-האלהים את-בנות האדם, כי טבת הנה; ויקחו להם נשים, מכל אשר בחרו. ו,ג ויאמר יהוה, לא-ידון רוחי באדם לעלם, בשגם, הוא בשר; והיו ימיו, מאה ועשרים שנה. ו,ד הנפלים היו בארץ, בימים ההם, וגם אחרי-כן אשר יבאו בני האלהים אל-בנות האדם, וילדו להם: המה הגברים אשר מעולם, אנשי השם. {פ}
 
ו,ה וירא יהוה, כי רבה רעת האדם בארץ, וכל-יצר מחשבת לבו, רק רע כל-היום. ו,ו וינחם יהוה, כי-עשה את-האדם בארץ; ויתעצב, אל-לבו. ו,ז ויאמר יהוה, אמחה את-האדם אשר-בראתי מעל פני האדמה, מאדם עד-בהמה, עד-רמש ועד-עוף השמים: כי נחמתי, כי עשיתם. ו,ח ונח, מצא חן בעיני יהוה. {פ}
|-
| גאט'ס באפעל || ו,יג ויאמר אלהים לנח, קץ כל-בשר בא לפני--כי-מלאה הארץ חמס, מפניהם; והנני משחיתם, את-הארץ. ו,יד עשה לך תבת עצי-גפר, קנים תעשה את-התבה; וכפרת אתה מבית ומחוץ, בכפר. ו,טו וזה, אשר תעשה אתה: שלש מאות אמה, ארך התבה, חמשים אמה רחבה, ושלשים אמה קומתה. ו,טז צהר תעשה לתבה, ואל-אמה תכלנה מלמעלה, ופתח התבה, בצדה תשים; תחתים שנים ושלשים, תעשה. ו,יז ואני, הנני מביא את-המבול מים על-הארץ, לשחת כל-בשר אשר-בו רוח חיים, מתחת השמים: כל אשר-בארץ, יגוע. ו,יח והקמתי את-בריתי, אתך; ובאת, אל-התבה--אתה, ובניך ואשתך ונשי-בניך אתך. ו,יט ומכל-החי מכל-בשר שנים מכל, תביא אל-התבה--להחית אתך: זכר ונקבה, יהיו. ו,כ מהעוף למינהו, ומן-הבהמה למינה, מכל רמש האדמה, למינהו--שנים מכל יבאו אליך, להחיות. ו,כא ואתה קח-לך, מכל-מאכל אשר יאכל, ואספת, אליך; והיה לך ולהם, לאכלה. ו,כב ויעש, נח: ככל אשר צוה אתו, אלהים--כן עשה. || ז,א ויאמר יהוה לנח, בא-אתה וכל-ביתך אל-התבה: כי-אתך ראיתי צדיק לפני, בדור הזה. ז,ב מכל הבהמה הטהורה, תקח-לך שבעה שבעה--איש ואשתו; ומן-הבהמה אשר לא טהרה הוא, שנים--איש ואשתו. ז,ג גם מעוף השמים שבעה שבעה, זכר ונקבה, לחיות זרע, על-פני כל-הארץ. ז,ד כי לימים עוד שבעה, אנכי ממטיר על-הארץ, ארבעים יום, וארבעים לילה; ומחיתי, את-כל-היקום אשר עשיתי, מעל, פני האדמה. ז,ה ויעש, נח, ככל אשר-צוהו, יהוה.
|-
| נח'ס אויספיהר || ז,ו ונח, בן-שש מאות שנה; והמבול היה, מים על-הארץ. ז,ז ויבא נח, ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו--אל-התבה: מפני, מי המבול. ז,ח מן-הבהמה, הטהורה, ומן-הבהמה, אשר איננה טהרה; ומן-העוף--וכל אשר-רמש, על-האדמה. ז,ט שנים שנים באו אל-נח, אל-התבה--זכר ונקבה: כאשר צוה אלהים, את-נח.
(אדער: ז,טו ויבאו אל-נח, אל-התבה, שנים שנים מכל-הבשר, אשר-בו רוח חיים. ז,טז והבאים, זכר ונקבה מכל-בשר באו, כאשר צוה אתו, אלהים;)
ז,י ויהי, לשבעת הימים; ומי המבול, היו על-הארץ.
|| ז,יא בשנת שש-מאות שנה, לחיי-נח, בחדש השני, בשבעה-עשר יום לחדש--ביום הזה, נבקעו כל-מעינת תהום רבה, וארבת השמים, נפתחו. ז,יב ויהי הגשם, על-הארץ, ארבעים יום, וארבעים לילה. ז,יג בעצם היום הזה בא נח, ושם-וחם ויפת בני-נח; ואשת נח, ושלשת נשי-בניו אתם--אל-התבה. ז,יד המה וכל-החיה למינה, וכל-הבהמה למינה, וכל-הרמש הרמש על-הארץ, למינהו; וכל-העוף למינהו, כל צפור כל-כנף. ויסגר יהוה, בעדו.
|-
| די פארפלייצונג || ז,יז ויהי המבול ארבעים יום, על-הארץ; וירבו המים, וישאו את-התבה, ותרם, מעל הארץ. ז,כ חמש עשרה אמה מלמעלה, גברו המים; ויכסו, ההרים. ז,כא ויגוע כל-בשר הרמש על-הארץ, בעוף ובבהמה ובחיה, ובכל-השרץ, השרץ על-הארץ--וכל, האדם. ז,כב כל אשר נשמת-רוח חיים באפיו, מכל אשר בחרבה--מתו. ז,כד ויגברו המים, על-הארץ, חמשים ומאת, יום.
 
ח,א ויזכר אלהים, את-נח, ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה, אשר אתו בתבה; ויעבר אלהים רוח על-הארץ, וישכו המים. ח,ג וישבו המים מעל הארץ, הלוך ושוב; ויחסרו המים--מקצה, חמשים ומאת יום.
|| ז,יח ויגברו המים וירבו מאד, על-הארץ; ותלך התבה, על-פני המים. ז,יט והמים, גברו מאד מאד--על-הארץ; ויכסו, כל-ההרים הגבהים, אשר-תחת, כל-השמים. ז,כג וימח את-כל-היקום אשר על-פני האדמה, מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים, וימחו, מן-הארץ; וישאר אך-נח ואשר אתו, בתבה.
 
ח,ב ויסכרו מעינת תהום, וארבת השמים; ויכלא הגשם, מן-השמים. ח,ד ותנח התבה בחדש השביעי, בשבעה-עשר יום לחדש, על, הרי אררט. ח,ה והמים, היו הלוך וחסור, עד, החדש העשירי; בעשירי באחד לחדש, נראו ראשי ההרים.
|-
| דאס ארויסגיין פון תיבה || ח,טו וידבר אלהים, אל-נח לאמר. ח,טז צא, מן-התבה--אתה, ואשתך ובניך ונשי-בניך אתך. ח,יז כל-החיה אשר-אתך מכל-בשר, בעוף ובבהמה ובכל-הרמש הרמש על-הארץ--הוצא (היצא) אתך; ושרצו בארץ, ופרו ורבו על-הארץ. ח,יח ויצא-נח; ובניו ואשתו ונשי-בניו, אתו. ח,יט כל-החיה, כל-הרמש וכל-העוף, כל, רומש על-הארץ--למשפחתיהם, יצאו מן-התבה.
|| ח,ו ויהי, מקץ ארבעים יום; ויפתח נח, את-חלון התבה אשר עשה. ח,ז וישלח, את-הערב; ויצא יצוא ושוב, עד-יבשת המים מעל הארץ. ח,ח וישלח את-היונה, מאתו--לראות הקלו המים, מעל פני האדמה. ח,ט ולא-מצאה היונה מנוח לכף-רגלה, ותשב אליו אל-התבה--כי-מים, על-פני כל-הארץ; וישלח ידו ויקחה, ויבא אתה אליו אל-התבה. ח,י ויחל עוד, שבעת ימים אחרים; ויסף שלח את-היונה, מן-התבה. ח,יא ותבא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה-זית טרף בפיה; וידע נח, כי-קלו המים מעל הארץ. ח,יב וייחל עוד, שבעת ימים אחרים; וישלח, את-היונה, ולא-יספה שוב-אליו, עוד. ח,יג ויהי באחת ושש-מאות שנה, בראשון באחד לחדש, חרבו המים, מעל הארץ; ויסר נח, את-מכסה התבה, וירא, והנה חרבו פני האדמה. ח,יד ובחדש, השני, בשבעה ועשרים יום, לחדש--יבשה, הארץ.
|-
| גאט'ס צוזאג || ט,א ויברך אלהים, את-נח ואת-בניו; ויאמר להם פרו ורבו, ומלאו את-הארץ. ט,ב ומוראכם וחתכם, יהיה, על כל-חית הארץ, ועל כל-עוף השמים; בכל אשר תרמש האדמה ובכל-דגי הים, בידכם נתנו. ט,ג כל-רמש אשר הוא-חי, לכם יהיה לאכלה: כירק עשב, נתתי לכם את-כל. ט,ד אך-בשר, בנפשו דמו לא תאכלו. ט,ה ואך את-דמכם לנפשתיכם אדרש, מיד כל-חיה אדרשנו; ומיד האדם, מיד איש אחיו--אדרש, את-נפש האדם. ט,ו שפך דם האדם, באדם דמו ישפך: כי בצלם אלהים, עשה את-האדם. ט,ז ואתם, פרו ורבו; שרצו בארץ, ורבו-בה. {ס}
 
ט,ח ויאמר אלהים אל-נח, ואל-בניו אתו לאמר. ט,ט ואני, הנני מקים את-בריתי אתכם, ואת-זרעכם, אחריכם. ט,י ואת כל-נפש החיה אשר אתכם, בעוף בבהמה ובכל-חית הארץ אתכם; מכל יצאי התבה, לכל חית הארץ. ט,יא והקמתי את-בריתי אתכם, ולא-יכרת כל-בשר עוד ממי המבול; ולא-יהיה עוד מבול, לשחת הארץ. ט,יב ויאמר אלהים, זאת אות-הברית אשר-אני נתן ביני וביניכם, ובין כל-נפש חיה, אשר אתכם--לדרת, עולם. (אדער: ט,יז ויאמר אלהים, אל-נח: זאת אות-הברית, אשר הקמתי, ביני, ובין כל-בשר אשר על-הארץ.) ט,יג את-קשתי, נתתי בענן; והיתה לאות ברית, ביני ובין הארץ. ט,יד והיה, בענני ענן על-הארץ, ונראתה הקשת, בענן. ט,טו וזכרתי את-בריתי, אשר ביני וביניכם, ובין כל-נפש חיה, בכל-בשר; ולא-יהיה עוד המים למבול, לשחת כל-בשר. (אדער: ט,טז והיתה הקשת, בענן; וראיתיה, לזכר ברית עולם, בין אלהים, ובין כל-נפש חיה בכל-בשר אשר על-הארץ.)
|| ח,כ ויבן נח מזבח, ליהוה; ויקח מכל הבהמה הטהרה, ומכל העוף הטהור, ויעל עלת, במזבח. ח,כא וירח יהוה, את-ריח הניחח, ויאמר יהוה אל-לבו לא-אסף לקלל עוד את-האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעריו; ולא-אסף עוד להכות את-כל-חי, כאשר עשיתי. ח,כב עד, כל-ימי הארץ: זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף, ויום ולילה--לא ישבתו.
|-
|}
 
די [[מסורת|טראדיציער]] [[מפרשים]] פארענטפערן די סתירות.
42

רעדאקטירונגען